טיפולים פרטניים או קבוצתיים
דמיון מודרך הוא שיטת טיפול ייחודית המשתמשת בדמיון האנושי ככלי להרפיה, לשליטה בתגובות ולתרגול מצבי מציאות חלופיים.
דמיון מודרך הוא שימוש אקטיבי בדמיון האנושי על מנת להחיל שינוי או שיפור במצב הנפשי והרגשי של האדם. הוא יכול להוות חלק מטיפול רגשי פרטני ויכול להתבצע גם במסגרת קבוצתית, בה לוקחים חלק מדריך ומספר משתתפים. אנשים בעלי שליטה גבוהה בשיטה יכולים להשתמש בה גם על עצמם. באמצעות טיפול בדמיון מודרך ניתן להתמודד עם חרדה, דיכאון, סטרס ומצבים גופניים שונים.
דמיון מודרך כשיטת טיפול קוגניטיבית אשר משמשת ככלי להרפיה נפשית עמוקה, שליטה בתגובות פיסיולוגיות, ואמצעי ל"תרגול" מנטלי של מצבים והתנהגויות אשר למטופל יש קושי ליישם אותם בחיי היום יום.
במהלך הדמיון המודרך מונחה המטופל להחיות באופן ויזואלי תמונות ומצבים, תוך ניסיון לדמיין אותם באופן החי והממשי ביותר. תפקידו של המנחה הוא לסייע למטופל לשקוע בדמיון המודרך ללא הפרעה. כדי לאפשר זאת, נעשה שימוש בטכניקות הרפיה, מדיטציה, נשימה נכונה וכן הלאה.
ניתן לעשות בדמיון המודרך שימוש במגוון רחב של מצבי חיים: החל כאמצעי להתמודדות עם כאב כרוני, מחלות, מתחים וחרדות ועד להתבוננות פנימית וחיזוק ושיפור מיומנויות חברתיות ואישיות.
דמיון מודרך הוא שיטה טיפולית שמשתמשת בדמיון כדי להשפיע על המצב הנפשי והגופני, להעלות מחשבות לא מודעות באופן אסוציאטיבי, ולתרגל את שליטת המוח על התפקודים הגופניים. השיטה משלבת טכניקות הירגעות והרפיה, הכוללות החזייה (ויזואליזציה) של פרטי עצמים, מצבים ודימוי של שימוש בחושים אחרים.
דמיון מודרך הוא כלי טיפולי, פסיכולוגי, הנשען על התיאוריות הקוגניטיביות והפיזיולוגיות. בבסיס התיאוריה עומדת ההנחה כי אנו יכולים לשנות התנהגויות ורגשות על ידי שליטה טובה יותר בגוף וע"י שינוי המחשבות שלנו.
מקובל לתאר את הדימיון המודרך במונחים של הרפיה עמוקה ותרגול מנטלי. זהו שילוב בין השימוש במערכת הגופנית, בדגש על מערכת העצבים, יחד עם שיטות פסיכולוגיות, שמטרתן להקל על מצוקה ספציפית או לפעול לשיפור איכות החיים.
מטרת הדמיון המודרך היא להגביר כמה שיותר את השפעתו של הלא מודע. המטפל והמטופל מגדירים לפני הטיפול את המטרה הטיפולית הכללית ואת התכנים עליהם יעבדו בעת הדימיון המודרך עצמו.
המטפל משתמש בטכניקות הרפיה שונות, המאפשרות הגברה של הלא מודע וצמצום של המודע. המטפל מנחה את המטופל לחשוב על חוויות, מצבים, סיטואציות והתנהגויות עמם קשה לו להתמודד או כאלו שמהוות עבורו מצוקה, או לחילופין לדמיין מצבים אותם היה רוצה להשיג.